בַּסּוֹף יִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה

🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן

כשמשה רבנו מבקש לראות את הקדוש ברוך הוא, הוא נענה: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". חידוש נפלא של החתם סופר על פסוק זה, המובא בשיעור זה יחד עם סיפור מרגש שהתפרסם בספר "האמונה כי הדבר" ומתקשר לסמיכות פרשת כי תשא לימי הפורים, מגלה יסוד גדול על מה שאנו רואים בחיים "מאחור" — רק לאחר מעשה — ומה השכר הטמון דווקא בכך.

מפרש החתם סופר: קודם שנעשה הדבר בפועל, "אֵין אָנוּ מְבִינִים" — אין ביד בשר ודם להבין מדוע עושה הקדוש ברוך הוא כך, אלא מאמינים בלי ספק שלא דבר ריק הוא, רק מאיתנו הדבר טמון ונעלם — וזאת האמונה, טובה גדולה היא לנו, כי מקבלים שכר על האמונה. זהו "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" — לאחר שנעשה תכלית הדבר, תראה ותבין למפרע מה שהיה, ותבין שהכול היה בחסד. אבל "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" — קודם עשיית הדבר, לא תראה ולא תבין את תכליתו. בורא עולם בכוונה עשה שלא תוכל לדעת מראש למה זה טוב — כי אילו ידעת מראש, לא היה בכך שום מבחן, שום זכות. דווקא כשאינך רואה שזה טוב, ובכל זאת מתחזק להאמין שהכול לטובה — עכשיו מגיע לך שכר, כי האמנת בו.

וכפי שאמרנו: כאשר אדם מאמין שהקדוש ברוך הוא עושה הכול לטובה, ומודה לו על הרע כי הוא בטוח שהכול לטובה, הוא זוכה שיתגלה לו למפרע איך הכול היה טוב — "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" בפועל, ממש כמו באותו סיפור. הדרך לזכות בכך היא לעשות לעצמו "מגילת אסתר" אישית: לרשום את מאורעות החיים, גם כשהם נראים קשים, ולעקוב אחריהם לאורך זמן. גם מגילת אסתר לא התגלתה ברגע — נדרשו שנים כדי לראות איך הרע התהפך לטובה גמורה. מי שרושם לעצמו, ומאמין בזמן הקושי שהכול לטובה, יראה אחרי כמה שנים בדיוק מגילת אסתר משלו — יראה שגם אצלו הרע נהפך לטוב.